#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. האם בעל מום עושה תמורה, ומה דינו (בסתם קדשים ובבכור ומעשר), ומה הטעם?	קדם מומם את הקדשן - אינו עושה תמורה</p><p dir='rtl'>קדם הקדשן את מומם - עושה תמורה, ואמר ר&quot;נ אמר רבה בר אבוה תמורתו מתה, שלהקריב אי אפשר שבאה מכח קדושה דחויה, לפדות לא אלימא להתפיס פדיונה. ואין לדמות זה לתמורת בכור ומעשר בעלי מומים שיאכלו במומם לבעלים ששם שם אמו עליו שבכור ומעשר נאכלים במומם וכאן שם אמם עליהם וקדשים לא נאכלים במומם. וכן דרשינן מקרא &quot;ממעלי הגרה... טמא הוא לכם&quot; </p><p dir='rtl'>(ו&quot;ממפרסי הפרסה טמא&quot; ילפינן לה' חטאות שמתות ואף שזה הלכתא נצרך הקרא שאם אכלן יש לאו, אב&quot;א להקיש תמורת בעלי מומים אליהם שדינם במיתה.)	בכורות טז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: המקבל צאן ברזל מן הגוי מתי הולדות חייבים בבכורה ומתי לא ומה הטעם?</p><p dir='rtl'>[ומה הדין בהעמיד ולדות תחת אמותיהם?]	כיון שאם הגוי לא מוצא כסף גובה מהבהמות לכן זה נקרא יד גוי באמצע ופטורים מהבכורה {כמסקנא דרבא}. </p><p dir='rtl'>רב הונא אומר שולדות פטורים וולדי ולדות חייבים העמיד ולדות תחת אמותיהם אף ולדי ולדות פטורים, רשב&quot;ג אומר בהעמיד ולדות תחת אמותיהם אפ' עד עשרה דורות פטורים שאחריותן לנכרי. רב יהודה סובר שוולדי ולדות פטורים ולדי ולדי ולדות חייבים והוא הדין בהעמיד ולדות תחת אמותיהם, ורשב&quot;ג סובר שתמיד פטורים לעולם.	בכורות טז:		
